פסק-דין בתיק ב"ל 33674-03-13

1.                 לפני ערעור בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 24.1.13 (להלן - הועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות יציבה בתחולה מיום 1.3.12.

העובדות הצריכות לערעור

2.                 המערער, יליד 1977, נפגע בתאונת דרכים ביום 12.10.11 בדרכו חזרה מהעבודה למעונו. תאונה זו הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן - תאונת העבודה) ובגינה שולמו למערער דמי פגיעה מיום 13.10.11 ועד ליום 11.11.11.

3.                 ביום 14.11.11 הגיש המערער למשיב תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה וביום 12.7.12 עמד בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר בחנה את נכותו בגין תאונת העבודה שהוכרה וקבעה לו נכות זמנית בשיעור 15% לתקופה שמיום 12.11.11 ועד ליום 29.2.12 ונכות יציבה בשיעור 0% בתחולה מיום 1.3.12 (ראה פרוטוקול הועדה, נספח ב' להודעת הערעור).        

4.                 המערער השיג על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון ובעררו טען, בין היתר, כי הינו סובל בעקבות תאונת העבודה מהגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה צווארי ומכאבים המקרינים ליד שמאל וכן מהגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני בכיפוף (ראה כתב הערר, נספח ג' להודעת הערעור).

5.                 ועדה רפואית לעררים מיום 25.10.12 שמעה את תלונות המערער ובאת כוחו וכן ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה נרשמובסע' 21 לפרוטוקול הועדה, אשר צורף לנימוקי התשובה לערעור (ראה להלן).

בטרם סיכום הדיון, ביקשה הועדה לעיין בכרטיסיו הרפואיים של המערער (כללי ואורטופדי) ובצילומי רנטגן שבוצעו למערער בחדר המיון בסמוך לתאונה.

הועדה התכנסה בשנית ביום 24.1.13, עיינה בדיסק צילום הרנטגן מיום התאונה (עמ"ש צווארי, עמ"ש מותני וכתף שמאל) וכן בכרטיסיו הרפואיים של המערער (כללי ואורטופדי) וכך ציינה הועדה אודות צילום הרנטגן (סע' 21 לפרוטוקול הועדה, צורף לנימוקי התשובה לערעור):

"צילום מתאריך 12.10.11: צילומי כתף שמ', עמ"ש מותני. צילום עמ"ש צווארי: ללא עדות לפגיעה גרמית. יש לציין הצרות בין מפרקית בחוליות C6-7 , C7-D1 עם אוסטואפיטים אחוריים C6-7 . צילומי כתף שמ': תקין אין עדות לפגיעה גרמית, מרווחים פרקיים שמורים."

הועדה סיכמה מסקנותיה, תוך שציינה כדלקמן (סע' 23 לפרוטוקול):

"הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של התובע ובו תיעוד של בעיות עמ"ש מותני וצווארי טרם התאונה כולל תיעוד של הגבלה בתנועות עמ"ש מותני מ- 25.11.01, 10.10.00, 12.9.02, 31.10.02, 6.2.03 ועוד ביקורים רבים נוספים. לאור ממצאי הבדיקה בוועדה וצילומי הרנטגן כפי שתוארו הועדה דוחה את הערר."

החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שבפני.

6.                 בדיון מיום 29.5.13 נשמעו בפני טענות הצדדים.

7.                 לטענת המערער שגתה הוועדה עת קבעה לו 0% נכות יציבה בתחולה מיום 1.3.12, מבלי שערכה לו בדיקה קלינית מפורטת לטווח תנועות עמוד השדרה הצווארי לצדדים, להטיית הראש כלפי מעלה מטה ולכיפוף הגב - תנועות שהמערער טען במפורש להגבלה בהן בעררו (עמ' 1, ש' 13-15, ש' 21-22). עיון בפרוטוקול הועדה אינו מאפשר להתחקות אחר הבדיקה שנערכה למערער, אם בכלל, שכן הועדה ציינה באופן כוללני וגורף " תנועות ע"ש מותני וצווארי חופשיות וללא נוקשות השרירים" - ואין בכך די. אף קביעת הועדה כי המערער " מגיע בישיבה ב 90 מעלות עם ידו לשליש תחתון של השוקיים" אינה סבירה כלל בהתייחס למבנה גופו הפיזיולוגי של המערער.

8.                 הוסיף המערער וטען, כי התייחסות הועדה לרישומים בכרטיסיו הרפואיים עובר לתאונה, המצביעים לדבריה על ההגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני של המערער לפני התאונה, מעוררת כשלעצמה חשש שמא הועדה סברה שאכן קיימת נכות כלשהי למערער, אולם היא קשורה למצבו הקודם.

9.                 לדידי המערער, גישתה הפסקנית והחד משמעית של הועדה מחד והפגמים בעבודתה מאידך המחייבים עריכת בדיקה קלינית חדשה, מצדיקים השבת עניינו, ולו מחמת הספק, לועדה רפואית בהרכב אחר.

10.             מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות מכמה נימוקים:

א.                הלכה פסוקה היא, כי סוג הבדיקה של הנכה, אורכה וצורתה נתונים לשיקול דעת הועדה הרפואית, ובית הדין אינו נוהג להתערב באלו.

ב.                 עיון בפרוטוקולי הועדה הרפואית לעררים מלמד, כי אמנם המערער טען להגבלות בתנועות עמוד שדרה צווארי לצדדים ובהטיית ראש כלפי מעלה ומטה, אולם בבדיקתו מיום 25.10.12 על ידי הועדה הודגמו תנועות צוואר חופשיות ללא נוקשות של השרירים. כך גם טענת המערער להגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני בכיפוף נבדקה על ידי הועדה ביום 25.10.12 והודגמו תנועות עמוד שדרה מותני חופשיות ללא נוקשות של השרירים; המערער אף הגיע בישיבה זקופה עם ידיו לשליש התחתון של שוקיו.